העריקות מצבא ההגנה לישראל בתקופות שגרה היא עבירה חמורה, אך בתקופות מלחמה היא נתפסת כבגידה ממש. בשל מלחמת חרבות ברזל שפרצה בישראל ב-7.10.2024, הוחמרו הענישה והטיפול בעריקים באופן דרסטי. במאמר זה נסקור את השינויים החדשים בדין הצבאי ונבהיר את חומרת הענישה הצפויה לעריקים בתקופה קריטית זו.
שינויים בחוק בזמן מלחמה
בתקופות שגרה, חייל נחשב לעריק רק לאחר 100 ימי עריקות מהצבא, ובמקרים קלים יותר הוא עומד לדין משמעתי בלבד. אולם עם פרוץ המלחמה, הרף להגדרת עריק הופחת ל-21 ימים בלבד. במקביל, אף במקרי עריקות קצרים יותר של 21-45 ימים, ייפתח הליך פלילי ולא די בדין משמעתי.
תהליך הטיפול בעריקים בעת מלחמה
עם זיהוי היעדרותו של חייל למשך 21 ימים, הוא מדווח כעריק ונכנס לתהליך חקירה וליכוד אינטנסיבי על ידי חיל המשטרה הצבאית. צוותי חקירה מפעילים מגוון שיטות איתור, כולל ניטור חשבונות בנק ורשתות חברתיות, שימוש בסוכנים משטרתיים סמויים, מעקב טכנולוגי, ובמקרים מסוימים אף ביקורים פתע בבתי העריקים. במקביל, מופעלים צעדי אכיפה כמו הוצאת צו מעצר וצו איסור יציאה מהארץ כנגד העריק. לאחר 45 ימים של היעדרות מתמשכת, פרקליטות העריקים מגישה כתב אישום רשמי בבית הדין הצבאי על העבירות הצבאיות החמורות.
ענישה מוחמרת לעריקים
בשונה מתקופות רגיעה, בעתות מלחמה העריקים עצמם מועמדים לדין בבתי הדין הצבאיים ולא רק בדין משמעתי. עונשי המאסר הצפויים אף בגין עריקות קצרות יחסית הם חמורים במיוחד. כך למשל, עריקות של חודש אחד עלולה להוביל לחודשי מאסר ממושכים. ההחמרה בענישה נועדה להרתיע מפני עריקות צבאיות בזמנים קריטיים אלה שבהם צה"ל זקוק לכוח אדם מלא ומשמעת גבוהה מתמיד.
גורמים אפשריים לעריקות בזמן מלחמה
למרות החומרה הרבה בטיפול בעריקות בתקופת מלחמה, עדיין עלולים להיות מקרים של חיילים שיעדיפו לערוק. הגורמים האפשריים לכך עשויים להיות מגוונים – פחד בלתי נשלט שגובר על הרתעת הענישה, קשיים נפשיים שהחריפו בשל הלחץ הצבאי, סיבות אידיאולוגיות של התנגדות לסכסוך הנוכחי וחוסר מוטיבציה לשרת במלחמה זו, או רקע של ערכים חברתיים שוליים וחוסר אחריות.
משמעויות העונש לעריקים
מעבר לענישה הצבאית הכבדה הצפויה לעריקים בתקופת מלחמה, ישנן גם השלכות משמעותיות בתחומים נוספים. עריק שיורשע עלול לקבל רישום פלילי שיפגע בסיכויי התעסוקה שלו בעתיד, כמו גם חרם חברתי מצד חלקים בציבור החשים נבגדים על ידו. זאת, בנוסף לקנסות כספיים וכתם על ההתנהגות שלא תימחק כל כך מהר.
לסיכום
עריקות מצה"ל בתקופות שגרה היא עבירה חמורה, אך בעתות מלחמה היא נתפסת כבגידה ממש ומטופלת בחומרה רבה הרבה יותר. שינויי החקיקה, סנקציות קשות של מאסר, וקיצור דרסטי של הרף להגדרת "עריק" – כל אלה צעדים שמטרתם להרתיע עריקים פוטנציאליים ולשמור על כוח האדם המלא של צה"ל בזמן קריטי זה. בצד ההרתעה האדירה, לא ניתן להתעלם מחומרת המצב הביטחוני שמחייב צעדים חריפים אלו.
