תקופת גיל ההתבגרות אצל נערים ונערות

גיל ההתבגרות היא תקופה מרתקת ומאתגרת עבור המתבגרים, הוריהם והתא המשפחתי כולו. נהוג לסמן את טווח השנים של תקופה זו בין גילאי 18-12 אך כמובן שזה יכול להתחיל גם קצת לפני ולהמשך לאחר מכן. בתקופה זו מתרחשים שינויים רבים בפרק זמן קצר יחסית של כמה שנים, וביניהם שינויים בהתפתחות הפיסית, המינית, הרגשית וכמובן של התפתחות הכישורים החברתיים. תקופה זו יכולה להתאפיין במשבר ומתח אך אין הכרח שזה יהיה כך. במאמר זה נדבר בקצרה על כמה ממאפייני גיל ההתבגרות וכיצד אנו ההורים יכולים לסייע ולתמוך במתבגרים בצורה מיטיבה?

 

התפתחות פיסית ומינית

בתחום הגופני ניתן לראות התפתחות מואצת – צמיחה לגובה, עלייה במשקל והתעסקות רבה במראה החיצוני. בתחום זה יש לשים לב לאכילה בריאה ומאוזנת של הנער או הנערה, מפני שזהו מרכיב חשוב בהתפתחותם התקינה. בגיל זה ההתפתחות המינית מתגברת אף היא בצורה משמעותית. יש הפרשה מוגברת של הורמוני המין הזכריים והנקביים, ומתפתחים איברי המין. אצל הבנות מתחיל מחזור הווסת וגדילת החזה ואצל הבנים מיוצר הזרע והקול שלהם מתחלף. כמו כן, מופיעים שיער בפנים ובגוף ולעתים מופיעים גם פצעי בגרות. בתקופה זו מתפתחת סקרנות ועניין בבני המין השני ורצון לקשר זוגי. התפתחות זו כמובן משפיעה גם על עולמם הרגשי של המתבגרים ולכן כדאי להרגיע את המתבגר, לתת תמיכה והקשבה למה שעובר עליו ולייצר שיח פתוח על הנושא.

 

קבוצת השווים

בגיל ההתבגרות, ההתפתחות החברתית מקבלת משקל רציני עבור המתבגר. אתם שמים לב שהילד מעדיף לבלות יותר עם החברים מאשר עם המשפחה, הוא פתאום בא והולך יותר, יוצא מהבית או מבלה זמן רב בשיחות בטלפון עם חברים או ברשתות החברתיות. אם עד עכשיו הילד פנה לחפש אישור אצל ההורים, כעת הוא מבקש את האישור הזה מהסביבה הנערים והנערות בני גילו הם הקבוצה המשמעותית עבורו ואליהם הוא פונה להתייעצות, שיתוף וקבלת אישור. חשוב לו לדעת כל הזמן איך הוא נראה בעיניהם, מה המעמד החברתי שלו, האם הוא שייך ואהוב חברתית.

 

עצמאות וחיפוש זהות

לפי בואן, פסיכולוג וחוקר בתחום המשפחה, יש מושג שנקרא “דיפרנציאציה”, שמשמעותו בידול הבחנה והיפרדות. לאורך כל שנות התפתחותו הילד עובר ממצבים של תלות לעצמאות, אך בתקופה זו של גיל ההתבגרות הדבר קורה ביתר שאת. זו ההזדמנות המיטבית עבור הילד לפתח את הנפרדות מהורים שלו. הדבר יכול להתבטא לפעמים ברצון להיות יותר לבד או עם חברים, ביציאה רבה מהבית לבילויים, פיתוח עיסוקים משלו. יש גם בני נוער שיעדיפו לעבוד ולהתחיל להתנהל בעצמאות מבחינה כלכלית. למרות שהנער יכול לשדר ואפילו לומר בפירוש: “אני לא צריך אתכם” חשוב לזכור שבתוכו הוא עדיין כן זקוק להוריו, אך מבקש גם להתחיל להתפתח בכוחות עצמו. כמו כן, לפי אריקסון, חוקר שפיתח תאוריית שלבים שמגדירה התפתחות תקינה בכל שלב, שלב גיל ההתבגרות מוגדר כשלב גיבוש הזהות. שאלת הזהות היא השאלה משמעותית שמתחילה לצוץ בגילאים האלה. הילד מתחיל לבדוק מי הוא, יש לו עיסוק מוגבר הוא מחפש להגדיר את עצמו דרך הלבוש שהוא בוחר, דרך השתתפות בקבוצה מסוימת ולא אחרת ועוד.

 

מרד

בשלב הזה של החיים הנער או הנערה מתחילים לבדוק גבולות בצורה אינטנסיבית יותר ויכולה להופיע עוינות גדולה כלפי ההורים, האחים או בני משפחה נוספים. פעמים רבות בשלב הזה הילד לוקח את ההתנגדות רמה אחת קדימה, והוא, שלא העז להתחצף או להתנגד אליכם ההורים, פתאום אומר “לא רוצה, תניחי לי” “אני אעשה מה שבא לי”. הוא מרשה לעצמו להיות יותר בוטה ולומר “בפנים” את מה שהוא חושב. הוא מנסה “לדחות” אתכם ההורים ורוצה להתנסות לבד. ההורים יכולים לחוות תחושות קשות של כפויות טובה ודחייה והן גם מובנות וטבעיות. חשוב לזכור שמאחורי זה יש צורך עמוק של הילד – פיתוח הזהות והעצמאות שלו. על כן ההורים צריכים להחזיק בשתי קצוות – אהבה וגבולות. מצד אחד לאפשר לילד לפתח היפרדות ועצמאות ומצד שני לדעת להציב קו אדום במצבים מסוימים ולהראות סמכות הורית כשצריך. זהו אתגר לא פשוט מפני שמאבקי הכוח שנוצרים יכולים להתיש את שני הצדדים.

 

לעבור את התקופה בשלום

בעקבות כל הטלטלות והשינויים שציינו לעיל, יכולות להופיע גם תופעות כמו חרדה, הסתגרות ודיכאון, התנהגות תוקפנית ועצבנות, הפרעות אכילה או הפרעות אחרות. יכולים גם להתרחש יותר מצבי לחץ, משבר או מריבות בתוך המשפחה בעקבות המרד וחיפוש הזהות. בתקופה זו גם הצד הלימודי מאוד מטריד את הילד כאשר הוא נדרש לתפקד בצורה טובה בלימודים – להצליח ולקבל ציונים טובים, לפעמים הוא יכול לעבור שלושה מבחנים בשבוע, הוא צריך להתכונן לבגרויות ועוד, דבר המוסיף על המתח הקיים. לכן כדאי לקבל מידע והכוונה ותמיכה בתקופה זו.

נשאלת השאלה כיצד נדע אם התופעות והסימנים שאנו רואים הם רגילים ובריאים, או שאלו סימנים שדורשים התייחסות מיוחדת? בכל מצב שאנו שמים לב לשינויים כמו ירידה בתפקוד, התנהגות לא מותאמת, התנהגות קיצונית כלשהי או קושי מתמשך מול הנער, מתחים ומריבות – מומלץ לקבל עזרה רגשית. הטיפול יכול להיות לנער עצמו, להורים, או גם וגם. עזרה מעמיקה ממטפל רגשי תוכל לתת כלים להתמודדות עם מצבים שעולים עם הנער או הנערה המתבגרים ולהביא לשיפור במצב ורווחה נפשית עבור המשפחה כולה.

פירמידה

תוכן עניינים
אהבתם את מה שקראתם ? ספרו לחברים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
מוצרים בריאים
צרו איתנו קשר